פרופיילינג הוא ייחוס מסוכנות לאדם אך בשל השתייכותו לקבוצה גזעית, אתנית, לאומית או דתית, ומתן יחס שונה, שלילי על פי רוב, וזאת גם בהיעדר מידע קונקרטי על מסוכנות שכזו .

במרחב הציבורי הישראלי מיוחסת מסוכנות יתר לערבים באשר הם, וזאת גם בהיעדר כל אינדיקציה ממשית וספציפית למסוכנות יתר כזו. כתוצאה מכך, ערבים, ובפרט ערבים בעלי חזות מוסלמית (לדוגמא, נשים העוטות חיג'אב), נהפכים בעל כורחם לחשודים מידיים ומהווים מטרה, יותר מאחרים, לסימון והוצאה מהכלל על רקע סיבות לכאוריות של ביטחון והגנת הציבור וזאת בהסתמך אך על סטריאוטיפים הקשורים ללאום ולדת שלהם.

התנהלות זו גורמת להשפלה וביזוי קשים ומביאה לכך שערבים מוגבלים ביכולתם ליהנות באופן שווה מהמרחב הציבורי.

אנו פועלים על מנת לאתגר פרקטיקות של פרופיילינג שהן בלתי חוקיות. 

סקר דעת קהל שערכנו בשנת 2021 בדק את עמדות הציבור הערבי כלפי תופעת הפרופיילינג והעלה כי : 

• 71% מהציבור הערבי סבורים כי הערבים אזרחי מדינת ישראל חווים את תופעת התיוג הגזעי הפרופיילינג, לעומת 29% חושבים שהם לו חווים את התופעה. כלומר, רוב הציבור הערבי בדעה שהערבים חשופים למיון וייחוס מסוכנות או עבריינות לאדם ספציפי על בסיס זהותם האתנו-לאומית והמראה החיצוני שלהם בהיעדר מידע קונקרטי על מסוכנות או עבריינות. גם אם לא כל אלה שדיווחו על קיומה של התופעה במידה רבה ורבה מאוד חוו מיון כזה או ייחוס מסוכנות ללא מידע קונקרטי על בשרם אבל עצם העובדה שהם סבורים כי היא קיימת בממדים והקיפים גדולים, זה מלמד על עצם קיומה ושכיחותה.
• הציבור הערבי סבור כי נמל התעופה הוא המקום שהכי פוגשים את תופעת הפרופילנג (41%), אחריו זה המוסדות האקדמיים (26%) ואחריו זה מקומות העבודה (11%) ואחריו זה הקניונים ומרכזי הקניות (8%).
• 65% מהציבור הערבי התבקש להזדהות ולהציג אמצעי זיהוי במקומות ובאתרים שבהם הוא חווה תיוג גזעי, 59% עברו בידוק ביטחוני ומערכי חיפוש "מיותרים" ו-58% התבקשו לענות על שאלות לא שגרתיות. נסייג, חלק מהדפוסים והסוגים הללו הם סובייקטיביים והם תלויים בתפיסתו והערכתו של האדם שחווה אותם. עצם זה שהם חוו את זה ושייכו בינם לבין תופעת התיוג הגזעי מלמד גם הוא על סוגיה וביטוייה השונים של התופעה והצורך בלהיות רגישים בסיטואציות מהסוג הזה.