חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 

מגדיר מהו פרסום לשון הרע ואלו צעדים יכול לנקוט מי שנפגע מפרסום שכזה

ביטויי גזענות רבים מובעים בעל פה, בשיחות במרחב הפיזי או הוירטואלי – באינטרנט, בתקשורת וברשתות חברתיות. חוק איסור לשון הרע קובע כי הוצאת לשון הרע היא כל סוג של פרסום אשר משפיל או מבזה אדם, ומשכך פוגע בשמו הטוב.

החוק קובע כי הוצאת לשון הרע מהווה עילה לפתיחת הליך משפטי-אזרחי מצד הגורם הנפגע, ולפסיקת פיצויים כספיים לחובתו של המפרסם, גם ללא צורך בהוכחת נזק.  במקרים חמורים במיוחד, החוק אף מסמיך את היועץ המשפטי לממשלה לפתוח בהליך פלילי כנגד המפרסם, הליך שעשוי להוביל אף לעונש מאסר בפועל.

בית המשפט יבחן כיצד אדם סביר מהחברה היה רואה את הפרסום המדובר. אם יוחלט כי האדם הסביר היה נפגע, מושפל או מבוזה ממנו – יקבע בית המשפט כי היה בו 'לשון הרע'. ואין צורך לבחון את תחושתו של מושא הפרסום. יתרה מכך, אפשר שהוא כלל לא נפגע מהאמור בפרסום. מדובר כאן בבחינה נורמטיבית שבה נשקלים ערכים חברתיים שונים.

מהו 'פרסום'? על מנת שאמירה מסוימת תיחשב כפרסום, עליה להיאמר בפומבי, בנוכחותו של אדם אחד לפחות בנוסף לדובר ולנשוא הדברים. כל עוד האמירה הגזענית, בוטה ככל שתהיה, נאמרה בארבע עיניים בלבד, ללא עדים נוספים – הרי שאין מדובר בהוצאת לשון הרע, אך אם היו לה עדים נוספים, ובוודאי שאם היא התפרסמה בכתב (בעיתונות או באינטרנט), בעל פה (בטלוויזיה או ברדיו), ואף ביצירת אמנות (צליל, ציור, תמונה, תנועה וכולי) – היא עשויה להיחשב כ'לשון הרע'.

ומה אם דובר לשון הרע חזר בו?

לא כל אמירה גזענית נאמרת בכוונה תחילה ומתוך זדון. במקרים רבים הדובר מתחרט על פליטת פיו ומתנצל. במקרים שבהם האמירה הגזענית מלווה מידית בהתנצלות ישירה וכנה מצד הדובר בפני כל הנוכחים באירוע, בית המשפט צפוי להסתפק בכך ולא ייתן סעד נוסף.

לעומת זאת, כאשר הדובר אינו פועל מיידית למזעור הנזק שגרם, ובהתאם לחומרת הסיטואציה הפוגענית שיצר עבור נשוא הדברים, וכן בהתאם לריבוי העדים – בית המשפט יטה להתייחס בחומרה ולא יהסס למצות עם הדובר את מלוא חומרת החוק, ולהטיל עליו תשלום פיצויים כספיים גבוהים לזכותו של הצד הנפגע. זאת, גם אם הדובר התחרט על דבריו בפני בית המשפט.

ב'חוק לשון הרע' קיימות הגנות שונות אשר מקשות על יישום החוק במקרים רבים. כך למשל, לפעמים עומד כנגדו שיקול של חופש הביטוי והבעת הדעה, ובית המשפט עשוי להעדיף במקרים מסוימים שיקול זה על פני הקביעה כי התבטאות גזענית הינה בגדר לשון הרע.

מחיר הגזענות – דוגמאות

• לשון הרע ואפליה כצרכן –  משפחה מהעדה האתיופית שעלתה לאוטובוס של מטרופולין ובתגובה לשאלה אם הילדה בת 5 פטורה מתשלום ענה לה הנהג באופן גזעני ומבזה "אולי אצלכם באתיופיה, אתם תמיד צודקים" פנינו לחברה בשמה והחברה שילמה פיצוי בסך 1500 ₪ והנהג זומן לשיחת שימוע לפני פיטורין.
• נהגת התבטאה כלפי מאבטחת בכניסה לחניון, שהיא בת העדה האתיופית, באמירות כגון: "גם כן האתיופית המסריחה הזו אני אתן לה סטירה". בית המשפט קבע שאמירות אלו מבזות ומשפילות ונאמרו אך ורק בשל מוצאה של המתלוננת, וחייב את הנתבעת לשלם לה פיצוי בסך 25,000 ₪, וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 6,000 ₪.