חוק העונשין אוסר במפורש פרסום דבר מתוך מטרה להסית לגזענות. החוק קובע כי הפרסום אסור וראוי לענישה גם אם ההסתה לא הביאה לגזענות, וגם אם ההסתה נשענת על מידע אמיתי. העונש על פרסום כזה הוא חמש שנות מאסר.

בנוסף, החוק קובע כי המפרסם קריאה לעשיית מעשה אלימות, או המפרסם דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה אלימות, תמיכה בו או הזדהות עמו, ועל פי תוכנו של הפרסום המסית והנסיבות שבהן פורסם, יש אפשרות ממשית שיביא לעשיית מעשה אלימות, דינו – מאסר חמש שנים.

על פי הגדרת החוק, 'גזענות' היא: "רדיפה, השפלה, ביזוי, גילוי איבה, עוינות או אלימות, או גרימת מדנים כלפי ציבור או חלקים של האוכלוסייה, והכל בשל צבע או השתייכות לגזע או למוצא לאומי-אתני".

הסתה לגזענות יכולה להתבטא בפרסום התבטאויות בפלטפורמות שונות או בפעולות הידועות בכינוי "תג מחיר" הכוללות ריסוס כתובות גרפיטי גזעניות מחרידות. המרכז לנפגעי גזענות עוקב אחר מקרים של תקיפות והשחתת רכוש ממניעים גזעניים , יחד עם פורום תג מאיר.

החוק נגד עבירות הסתה לגזענות ולאלימות נועד ליצור איזון בין כמה תכליות וערכים המתנגשים זה בזה: חופש הביטוי מול שמירת החוק והסדר הציבורי, שמירת ערכי הדמוקרטיה וכן שמירת ערך כבוד האדם במובנו הבסיסי והראשוני. הסתה לגזענות, במהותה, שוללת מבני אדם את תכונותיהם האנושיות הייחודיות ורואה בהם קבוצה חסרת פנים, ועל כן פוגעת בזכות הבסיסית לשוויון ולערך הכבוד האנושי של כל הברואים באשר הם.

הגשת כתב אישום לפי הוראות אלה חייבת להיות בהסכמה בכתב של היועץ המשפטי לממשלה.

היעוץ המשפטי לממשלה והפרקליטות נוקטים במדיניות מחמירה וממעטים מאד בהעמדה לדין של מנהיגי ציבור ואנשי דת יהודים בשל הסתה לגזענות, בעוד שהיד קלה יותר כנגד התבטאויות מסיתות של ערבים. דו"ח  שערכנו על מדיניות האכיפה של עבירות ההסתה לגזענות וההסתה לאלימות ( כתיבה: עו"ד אורי נרוב, עו"ד אורלי ארז-לחובסקי ) חושף כי בישראל ניכרת מזה שנים מגמה מדאיגה של עלייה מתמדת בהתבטאויות המסיתות הן לגזענות והן לאלימות, וזאת, הן מצד יהודים כנגד ערבים והן מצד ערבים כנגד יהודים.

ברשתות החברתיות מתפרסמים תדיר דברי הסתה חמורים לגזענות ולאלימות. רשתות אלה היו לזירה מרכזית ומשמעותית, ולדברים המתפרסמים בהן יש פוטנציאל תפוצה אדיר בהיקפו – ופוטנציאל גדול אף יותר לעורר מדנים, ללבות שנאה, לזרוע פירוד ולהביא אף לאלימות פיזית.

ההתבטאויות המסיתות הללו מגיעות לא פעם מפי מובילי דעת קהל, ובכלל זה נבחרי ציבור כגון שרים וחברי כנסת, וכן אנשי דת כגון רבנים, לרבות כאלה המועסקים בשירות המדינה. אלה האחרונים מפרסמים דברי שטנה ובלע ומסיתים לגזענות ולאלימות במסווה של תוכן דתי, וכך מצליחים ברוב רובם של המקרים לחמוק מהעמדה לדין בגין הסתה.

למרבה הצער, ממצאי דו"ח זה מעידים כי מערכת אכיפת החוק מגיבה לגילויי ההסתה באופן רפה ביותר, ונוקטת מדיניות אכיפה מצמצמת ומרוסנת יתר על המידה.

עוד עולה מהדו"ח כי גם כאשר נאכפות עבירות הסתה, נראה כי האכיפה מתאפיינת בבעיות ובליקויים רבים. ראשית, היא מצטיירת כלא-שוויונית וכנסמכת על שיקולים זרים כגון השתייכות דתית לאומית ומעמד ציבורי או היעדרו. שנית, במקרים רבים היא מתבצעת תוך סחבת וגרירת רגליים.חשוב לציין כי היעדר אכיפה שוויונית פוגע באופן חריף בזכות לשוויון בפני החוק, ואף גורם לאי-ודאות ביחס לדין הקיים ולהדרכת הציבור באשר לשאלה מה מותר ומה אסור בכל הנוגע להתבטאויות שעל פי חוק אמורות להיות בגדר הסתה אסורה.

מחיר ההסתה : 

• העמדה לדין של ברוך גופשטיין – ראש ארגון להב"ה בנצי גופשטיין הועמד לדין בגין הסתה לגזענות!

הפרקליטות הגישה כתב אישום נגד יו"ר ארגון להב"ה, בנצי גופשטיין, בגין הסתה לגזענות ותמיכה בטרור. גופשטיין חשוד כי הביע דברי תמיכה במעשיו של ברוך גולדשטיין וכי כינה את הר הבית "סרטן" וקרא "להוריד אותו". עוד הוא נחשד שקרא לפגוע בערבים ממניע גזעני.

עו"ד אורלי ארז לחובסקי, מנהלת המרכז הרפורמי לדת ומדינה: "הגשת כתב אישום כנגד אחד מגדולי המסיתים בארץ היא צעד חשוב שמסמן שהתבטאויות גזעניות, וכמובן מעשים אלימים על רקע גזעני, אינם לגיטימיים ומערכת אכיפת החוק תפעל כנגדם במלוא החומרה. יש לקוות שהיועץ המשפטי לממשלה יחליט על הגשת כתבי אישום נוספים כנגד מי שמסית לאלימות ולגזענות, במיוחד בימים אלה בהם מפלס הגזענות עולה".

• פסילת מועמדים מסיתים לכנסת

בית המשפט העליון פסל את מועמדי מפלגת "עוצמה יהודית" ברוך מרזל ובנצי גופשטיין מהתמודדות בבחירות לכנסת ה-22 וקבע כי שניהם מנועים מלהתמודד בגין הסתה לגזענות.

עורכי הדין אורלי ארז לחובסקי, מיטל ארבל ואורי נרוב מהמרכז הרפורמי לדת ומדינה, שהגיש את העתירה לפסילתם של גופשטיין ומרזל, אמר: "אנחנו מברכים על החלטת בית המשפט העליון לפסול את המועמדות של ברוך מרזל ובנציון גופשטיין בבחירות לכנסת ה-22. פסילה זו מצטרפת לפסילותו של בן ארי מהתמודדות לכנסת ה 21 ומעבירה מסר ברור ולפיו מי שמסית באופן עקבי וחמור לגזענות ומחרחר אלימות אינו ראוי להיות מועמד לכנסת".