• חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א-2000

החוק אוסר להפלות אדם מטעמי גזע, דת, לאום, ארץ מוצא, מין, נטייה מינית, השקפה, השתייכות מפלגתית, גיל, מעמד אישי, הורות, מקום מגורים או לבישת מדי כוחות הביטחון וההצלה, בקבלת מוצרים ושירותים שונים או בכניסה למקומות המספקים שירות ציבורי.

האיסור חל על כל עסק המספק שירות ציבורי, גם אם הוא בבעלות פרטית. האפליה במקרים אלה מהווה עבירה פלילית, והעונש בגינה הוא קנס, ובמקרים מסוימים אף סגירת העסק. בית המשפט יכול לפסוק פיצויים נגד מי שהפלה בניגוד לחוק, עד 50,000 ₪ (הסכום צמוד למדד ועומד כבר על קרוב ל-70,000 ₪).

• חוק זכויות התלמיד, תשס"א-2000 

החוק מסדיר את נושא זכויות התלמיד במערכת החינוך בישראל, ומעניק לזכויות אלו תוקף חוקי. החוק מגדיר תלמיד כמי שלומד במוסד חינוך. חוק זה אוסר באופן ספציפי על אפליית תלמידים מטעמי מוצא עדתי, רקע חברתי-כלכלי, נטייה מינית, זהות מגדרית או השקפה פוליטית (של הילד או של הוריו). אפליה כזו מהווה במקרים מסוימים עבירה פלילית.

האיסור חל על כלל בתי הספר בישראל, בכל המגזרים ובכל הגילים, בחינוך מיוחד וגם בחינוך הרגיל. החוק מאפשר הגשת תביעה לבית המשפט על אפליה פסולה

• חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996

החוק מסדיר את זכויותיו של כל אדם המבקש טיפול רפואי או המקבל טיפול רפואי ולהגן על כבודו ועל פרטיותו. החוק בא להסדיר את מערכת היחסים בין הצוות הרפואי למטופלים והוא מהווה את הבסיס החוקי לזכויותיהם של המטופלים. הוראות החוק חלות על כל אדם (ולא, למשל, רק על תושבי או אזרחי ישראל), המבקש או המקבל טיפול רפואי, ושמות דגש מיוחד על כבוד האדם שלו, ועל פרטיותו.

האיסור חל על המטפל ועל המוסד הטיפולי והמפר אותו צפוי לתביעה במסגרתה יכול להיפסק פיצוי של עד 50,000 ₪ ללא הוכחת נזק. (הסכום צמוד למדד ועומד כיום על קרוב ל-70,000 ₪)

מחיר הגזענות – דוגמאות

• אפליה במתן שירותים – חברת גט טקסי הציעה לנוסעים בירושלים שירות בשם "גט מהדרין" אשר התיימר להציע מוניות שלא נוסעות בשבת אך בפועל הציע שירות של מוניות עם נהגים יהודים בלבד . המרכז הגיש תובענה ייצוגית כנגד החברה בשל הפרת חוק איסור אפליה. במסגרת הליך גישור ממושך החברה הסכימה לחדול מהפעלת השירות ולשלם פיצוי לנהגי המוניות הערבים .
• אפליה במתן שירותים – אישה מהחברה הערבית, הגיעה למרכז השירות של חברת כלמוביל על מנת לטפל ברכבה. נאמר לה שמרכז השירות ידאג לה להסעה באמצעות מונית עד לביתה. ואולם, כאשר ציינה כי היא מתגוררת בכפר קאסם, נאמר לה כי אין כל אפשרות לספק לה הסעה למקום מגוריה כי היא מתגוררת ביישוב ערבי. המרכז הגיש תביעה בשמה בגין אפליה במתן שירותים על רקע מקום מגורים. בית במשפט פסק פיצוי בסך 10,000 ₪ והחברה התחייבה להנחות את העובדים להעניק שירות שוויוני.
• אפליה במתן שירותים – בחור מהחברה הערבית עצר לקנות בקיוסק בעיר ירושלים, אך המוכר סירב למכור לו כי הוא ערבי. הפונה תיעד את המוכר אומר בפירוש כי אינו מעוניין למכור לו רק כי הוא ערבי תוך שהוא מקלל אותו. בעקבות פנייה שלנו הקיוסק התנצל, התנער מכל התנהגות גזענית ומפלה ושילם למתלונן פיצוי  בסך 10,000 ₪.
• אפליה במתן שירותים – בחור המשתייך לקהילת העבריים הגיע לסניף קופת חולים לאסוף הפניה מרופאת המשפחה והבחין שבמכתב הוא מתואר כNIGER.. המרכז הגיש תביעה בשמו וזכה לפיצוי של 16,000 ש"ח.
• אפליה בחינוך – ילדים מהחברה האתיופית סורבו להתקבל במערכת החינוך בפתח תקווה, ובכלל זה, במוסדות מוכרים שאינם רשמיים ובמוסדות פטור. בית המשפט העליון, בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק, קבע כי האפליה בחינוך, המתבטאת בין היתר באי-קבלת ילדים לבתי ספר על רקע השתייכות עדתית-קבוצתית, או מוצא, כרוכה באי-שוויון הגובל בהשפלה וביזוי הפוגע בכבוד האנושי. בית המשפט העליון גם קבע כי הזכות לשוויון בחינוך חלה על כל מערכת החינוך ועל כלל בתי הספר הנמנים עמה (המוסדות הממלכתיים-רשמיים, המוסדות המוכרים שאינם רשמיים, ומוסדות הפטור), בלא קשר למעמדו של בית הספר במערכת. בית המשפט הדגיש כי שמירה על אי אפליה הינה תנאי להזרמת כספי מדינה למוסד החינוכי, והפרתו עשויה לחייב את הרשות הציבורית להפסיק לחלוטין או באופן חלקי את הזרמת כספי הציבור למוסד המפר.
• אפליה בחינוך- בית ספר סירב לקבל תלמיד ממוצא אתיופי לכיתה א, בטענה שיש ריכוז גבוה של תלמידים יוצאי אתיופיה בבית הספר. היחידה הממשלתית למאבק בגזענות במשרד המשפטים פנתה לראש העירייה ובשיתוף גורמים במערכת החינוך הביאו את הרשות המקומית לשנות את עמדתה והילד נרשם לבית הספר.